מנגנוני הגנה של פרויד- מה הם ולמה חשוב להכיר אותם?
כאשר אדם עבר חוויה קשה בין אן טראומטית או יומיומית, תיאורית 8 מנגנוני ההגנה של פרויד מסבירים איך המוח פועל על מנת להגן עלינו מהרגשות השלילים
מה זה מנגנוני הגנה ולמה צריך אותם?
על פי התאוריה של פרויד, מנגנוני ההגנה מאפשרים לאדם (או ה'אגו' לפי ההתייחסות של פרויד לחלקי האישיות) להגן על עצמו מפני חרדות או חוויות שליליות מהעבר. כאשר זיכרון או רגש שלילי מהלא מודע צף ועולה למודע מנגנון ההגנה נכנס לפעולה על מנת לדכא אותו חזרה ללא מודע. לפי תיאורית מנגנוני הגנה של פרויד, כל האנשים משתמשים במנגנונים על מנת להגן על עצמם מרגשות שליליים. לעיתים, דווקא המנגנון שנועד להגן עלינו יכול להיות הרסני ולפגוע בנו ולכן כדאי לזהות מה הוא ולמצוא דרכים בריאות יותר להתמודד עם הבעיות החבויות שלנו.
מנגנוני הגנה של פרויד פועלים ברמת הלא מודע ולכן מתבטאים בצורה לא נשלטת, על מנת לטפל בהשפעות השליליים שלהם על חיינו יש להבין אותם לעומק ולזהות איזה מנגנון פועל אצלנו באיזו סיטואציה ולהבין על איזה צורך פנימי שלנו זה עונה כדי למצוא דרך לענות על אותו צורך בצורה חיובית.
מנגנוני ההגנה של פרויד:
1.מנגנון הדחקה- Repression
הדחקה עובדת על העלמת מידע מהמודע שלנו ו'דחיפה' שלו לגלות בלא מודע, הפעולה עצמה נעשית כמשהו חד פעמי אך דורשת השקעה קבועה של אנרגיה על מנת לשמור על המידע בהדחקה הרחק ככל שאפשר מהמודע. מנגנון זה מופעל בעיקר כאשר מדובר באירועים טראומטיים שלא הצלחנו להתמודד איתם כראוי, המטרה של המנגנון היא להגן עלינו מלחוות את הכאב והחרדה שיגיעו בעקבות מה שחווינו. כיוון שהמידע לא נעלם אלא מודחק עמוק ורחוק לתוך התת מודע שלנו, אין לנו שום שליטה על מה יציף אותו חזרה למודע. מנגנון ההדחה עלול להתערער על ידי 'טריגר', כיוון שאנחנו לא באמת מודעים בצורה שוטפת לטראומה אז אנחנו לא תמיד יכולים לצפות למה יהווה 'טריגר' שיעורר אותה. כאשר הזיכרון המודחק מאיים לצוף חזרה למודע, מנגנון ההגנה נכנס לפעולה ועושה כל שביכולתו על מנת להדחיק את המידע חזרה ולהעסיק אותנו בכל דבר אחר (לרוב מדובר בהתנהגות הרסנית ופוגענית כלפי הסביבה ובעיקר כלפי עצמנו).
2. מנגנון הכחשה- Denial
בזמן שבהדחקה המנגנון דוחף את המידע המאיים מהמודע בהכחשה המידע המאיים הגיע למודעות מוחלטת אך האדם מתעלם ממנו או מסרב לקבל את העובדה כי זה נכון ובאמת קרה. הבעיה העיקרית היא שעל מנת להתחיל לטפל באירוע או בזיכרון קשה שקרה יש קודם כל להבין כי זה באמת קרה לכם אחרת אין איך לגשת ולהתחיל לטפל בו.
3. מנגנון רציונליזציה- Rationalization
לא כל מנגנוני הגנה של פרויד מתייחסים לטראומות, מנגנון רציונליזציה מתייחס למצב בוא אדם מתנהג בצורה שלילית ובכדי להצדיק את התנהגותו שלא תואמת או מקובלת על ידיו או על ידיד החברה. בכדי להצדיק את התנהגותו הוא ימצא הצדקה רציונלית הגיונית להתנהגות במקום להודות בדחף האמתי שגורם לאותה התנהגות להתרחש. בדומה להכחשה, כאשר אדם אינו מוכן להודות בבעיה האמתית יהיה לו הרבה יותר קשה לטפל ולהתמודד אתה כיוון שאינו מודה בפי עצמו כי הצורך קיים. כאשר אדם מגיע למצב של השלמה עם הצורך החבוי שגורם לאותה התנהגות שלילית, הוא יכול למצוא התנהגויות חלופיות חיוביות יותר שיענו על אותו צורך בדרך שלא תפגע בוא או בסביבה.
4. מנגנון התקה- Displacement
מנגנון התקה מתייחס למצב בוא אדם משליך רגשות ודחפים מהגורם המקורי שגרם להם למקום אחר. מנגנון זה נכנס לפעולה כאשר אדם אינו יכול להתנהג בהתאם לרגשותיו באותה סיטואציה וכלפי הגורם שעורר בו את אותם הרגשות, כאשר אין את האפשרות להגיב בהתאם לדחפים באותו הרגע הצורך להביע אותם נשאר ומועתק למקום אחר. מנגנון זה נפוץ בעיקר במקרים של כעס, תסכול, עצבים או תוקפנות. כאשר הרגשות או הדחפים יוצאים כלפי אדם אחר ולא כלפי האדם שעורר אותם, כנראה שהם יצאו בצורה לא פרופורציונאלית לסיטואציה ויפגעו באדם שאליו הושלכו שלא בצדק.
5. מנגנון השלכה- projection
מנגנון זה מופעל כדי לעזור לאדם להדחיק ולהתעלם מהצדדים השליליים שבו, במקום להודות שהצדדים האלו קיימים בו הוא משליך אותם על הסביבה ועל אחרים. ההשלכה מאפשרת לאדם לדחוף מהמודע תחושות, מחשבות, תכונות ודחפים שאינו תואמים לדימוי החיובי שלו כלפי עצמו או למי שהוא רוצה להיות. ביהדות, מתייחסים ל'פוסל במומו פוסל', גם בבודהיזם יש התייחסות בצורה של קארמה, כאשר אדם מתנהג בצורה מסוימת באותה צורה הוא יראה את העולם. אדם בוגדני ישליך ויראה את העולם כמלא באנשים בוגדניים ואילו אדם ישר ישליך ויראה את העולם כמלא אנשים ישירים וכנים.
6. מנגנון אינטלקטואליזציה- Intellectualization
על ידי שימוש במנגנון אינטלקטואליזציה אדם מטפל בבעיה על ידי התייחסות לצד הריאלי וההגיוני שלה, הוא ינתח את המצב ויתמקד רק בעקרונות הגינויים בהתעלמות מהחוויה הרגשית. יש נטייה להתבלבל בין מנגנון רציונליזציה ומנגנון אינטלקטואליזציה, אך מנגנון זה דומה יותר למנגנון בידוד בכן הוא מתנתק לגמרי מההיבט הרגשי של הבעיה, לא מתייחסים לניתוק הרגש בצורה ישירה אלא ליצירת הסחות דעת שקולות למקרה.
7. מנגנון היפוך תגובה- Reaction Formation
היפוך תגובה מתייחס למצב בו האדם (האגו) מסתיר את הדחפים האמתיים שלו ומתנהג בצורה הפוכה לחלוטין ממה שהוא באמת הדחפים החבויים רוצים לעשות. במידה וההתנהגות שמיוצרת על ידי הדחפים אינה מקובלת או תגרום למשהו שלילי האדם 'מעלים' את הדחף ומתנהג הפוך ממה שהוא באמת רוצה לעשות. למרות שעל פניו ההתנהגות של האדם חיובית הוא לא נותן מענה בריא ונכון לצרכים, דחפים ורגשות חבויים מה שעלול לגרום לבעיות בעתיד. מתוך מנגנוני הגנה של פרויד מנגנון זה ומנגנון ההכחשה הכי נפוצים בקרב ילדים שכן אין להם את הכלים הנכונים להביע את רגשותיהם או להתמודד עם חוויות ורגשות שליליים.
8. מנגנון עידון- Sublimation
מנגנון עידון פעול כאשר אדם לוקח דחף שלילי ומנתב אותו למקום חיובי. מנגנון זה להבדיל משאר המנגנונים נחשב לבריא, כיוון שיש מענה לדחף ולצורך הפנימי של האדם אך ההתנהגות שנבחרה על מנת לענות על אותו צורך היא התנהגות חיובית ומועילה. בהתבסס על מנגנון זה, ניתן לקחת כל דחף, צורך או תכונה שליליים ולמצוא מקום שם ניתן לתעל את אותם בצורה חיובית שאולי אפילו תתרום לנו או לחברה.
מנגנוני הגנה של פרויד: מנגנון בידוד- Isolation
מנגנון בידוד מתייחס להפרדה מוחלטת בין זיכרון לרגש, המנגנון פועל בצורה בה אדם יכול לדבר על חוויה קשה שעבר או אפילו טראומטית ב'ניתוק רגשי' מוחלט. אדם כאשר מנגנון זה פועל אצלו יוכל לדבר על הדברים הכי קשים שעבר בצורה קרה ומנותקת לחלוטין ללא זכר לרגשות. גם פה כמו בהדחקה מדובר על מנגנון שמופעל בעיקר בעקבות אירועים טראומתיים שלא עובדו כראוי. הבעיות הכי קשות עם מנגנון זה הן שככל שעובר יותר זמן והבעיה לא מטופלת עלולות להתרחק 2 תופעות קריטיות:
- ניתוק רגשי מוחלט מכל מגוון הרגשות.
- התמוטטות מנגנון הבידוד והתפרצות חזקה ולא פרופורציונאלית של רגשות.
שימוש במנגנון בידוד כחלק מטכניקות טיפול בשיטת NLP- דיסוציאציה
כחלק מהטכניקות בNLP לטיפול בטראומה משתמשים בטכניקות רבות בהדמיה ויזואלית שנקראת 'דיסוציאציה' כאשר הכוונה היא ניתוק רגשי מסיטואציה. בעזרת טכניקות אלו ניתן לעבוד בצורה ניטרלית על האירוע שמעורר תחושות של חרדה, פחד או עצב. תהליך הדיסוציאציה הוא החלק הראשון בהתמודדות עם האירוע, העבודה מתחילה ממצב של ניתוק רגשי מוחלט ועוברת עד למצב של הבנה והתמודדות בריאה ושלמה עם האירוע ועם הרגשות שעולים בעקבותיו.
מנגנוני הגנה של פרויד -סיכום:
מנגנוני הגנה של פרויד יכולים לפעול אצל כולנו בסיטואציות המתאימות, ברגע שאדם מודע למצב בו הוא נמצא ואיזה מנגנון הופעל על מנת להגן עליו הוא ממוקד יותר ויודע במה לטפל. כל חוויה שלילית ככל שתהיה דורשת התייחסות והבנה נכונה ולכן מומלץ לא להתעלם כאשר שמים לב שיש בעיה אלא לטפל בה בצורה בריאה ונכונה. המנגנונים קיימים כדי להגן עלינו מכאב, פחד, חרדה או צער אך בסופו של דבר ההשלכות שלהם על חיינו הן שליליות שכן הביטים אחרים בחיינו נפגעים בזמן שאנו מנסים לשמור על עצמנו מהכאב. כאשר אנו מודעים למה שהמוח שלנו עושה אנחנו יכולים לעצור ולבדוק מול עצמנו -איזה דחף מוביל אותנו? על איזה צורך אנחנו לא עונים? כאשר מבינים מה הם הדחפים האמתיים שלנו ניתן להשתמש במודע במנגנון העידון ולתת מענה לכל החלקים שבנו.
אהבתם את המאמר? בטח תאהבו גם –